אני כותב את זה מנקודת מבטו של גבר שעוד מעט מתחתן. אני ממש שבוע לאחר שסגרתי את כל פרטי החתונה ואני חייב לומר לכם, פשוט ירדה אבן מעל ליבי. אני באמת מעריך את אשתי לעתיד, היא לא הייתה כל כך בררנית וגם היא הבינה כי בסופו של דבר החתונה היא רק ערב אחד, אחריו אנחנו צריכים לדאוג לעתידנו.
אני באמת חושב שהשלב הזה של ארגון החתונה הוא שלב שעבורי הוא דיי סיוט ואני מיד אסביר לכם למה. אני וחברה שלי חיים ביחד כבר שנים דיי רבות, חיינו בחו"ל וגם בארץ, כך שעבור שנינו החתונה היא רק משהו שצריך לעבור, לא משהו שעומד לשנות את חיינו. כאשר התחלנו לחפש אולם חתונה ולחשוב על כל הפרטים שצריך לסדר , רק אז הבנו מול מה אנחנו מתמודדים.
כרגע שנינו גרים במרכז, אך לאחר שהתחלנו להסתכל על גני אירועים במרכז, הבנו מיד כי אנחנו לא ממש רוצים לשלם את הסכומים האלה, או מסוגלים לצורך העניין. החלטנו שאנחנו מגדילים את טווח החיפוש והתחלנו לחפש גם גני אירועים בשרון על מנת למצוא משהו שיהיה במחירים קצת יותר הגיוניים. אותו הדבר בדיוק אפשר לומר לגבי כל נותני השירות, בין אם זה די ג'יי, צלם או קייטרינג, אנחנו החלטנו שאנחנו לא מוכנים לשלם כל מחיר שנזרק באוויר והתחלנו להפוך כל אבן על מנת למצוא מחירים קצת יותר טובים עם רמת שירות גבוהה.
אם רק הייתם יודעים כמה היינו צריכים לבדוק ולסקור לפני שהחלטנו מה בדיוק אנחנו רוצים, גם אתם כבר הייתם חצי מיואשים. בסופו של דבר הגענו להחלטה וסגרנו את כל הפרטים הגדולים. אז אני הרגשתי כאילו הכל כבר מאחוריי, אבל מה ר מאד התבדיתי. הבנתי כי יש עוד המון המון דברים לסגור לפני שאני ממשיך הלאה אל החיים האמיתיים. הבנתי כי עד שחברתי תמצא שמלת כלה, אני אצטרך כנראה להוציא את נשמתי, הבנתי שאנחנו צריכים לבחור מי הולך לצלם מגנטים אצלנו בחתונה, צריך להיפגש עם הרב, צריך לקנות טבעות נישואין (באמת השקעתי בטבעת אירוסין, זה לא מספיק?) ועוד המון דברים מסביב שסוכמו בישיבות ממושכות בבתי קפה.
רק שתבינו, כל הפרטים הללו לא כוללים את ההתרגשות של ההורים מהצד שלי ושלה, את ההכנות, הדיאטות, טיפולי הפנים, מילוי קמטים, קניית בגדים, שיחות על כסף, על מתנות ואפילו עוד לא התחלנו לעבור על רשימות המוזמנים. כל זה ורק עוד חודשיים אנחנו מתחתנים.
אחרי שעברתי את כל התהליך, אני חושב גם שיש לי פתרון, אמנם אני לא בונה על להתחתן שוב, אבל אם גם אתם עומדים לפני חתונה, כדאי שלפני כל הבלאגן, תגדירו תקציב, תחליטו שלא חורגים ממנו ומאותו רגע תנו לחברתכם, ללכת ולבדוק את כל מה שצריך לבדוק, הרי בין כה וכה, היא זו שמחליטה, לא?